באב אל-ואד הוא השם הערבי של שער הגיא שהוא הנתיב העולה מהשפלה לירושלים. כל מי שנוסע בדרך לירושלים, לא יכול שלא להבחין בצד הדרך בשלדי המשוריינים של מלחמת העצמאות שהם שרידים אילמים למלחמה האכזרית שהתנהלה ונמשכה זמן לא קטן.
מיד לאחר יום החלטת האו"ם בנובמבר 1947 על חלוקת ארץ ישראל למדינה יהודית, למדינה ערבית ולאזור לאומי בירושלים וסביבתה, החלו כוחות ערביים להתנכל ולתקוף כלי רכב שנעו בכבישי הארץ. הם ניתקו עורקי תחבורה ראשיים כדי למנוע אספקה. הרבה מאוד קורבנות נפלו במערבים שהציבו הערבים באותה תקופה. חלק מהישובים בארץ נותקו לחלוטין ממרכז הארץ והמצב היה חמור ביותר.
המצור הכבד ביותר היה על העיר ירושלים העברית. על כביש תל אביב ירושלים ישבו מספר כפרים ערביים גדולים, שדבר זה איפשר להם בקלות יחסית ליצור מחסומים על הכביש.
היו ניסיונות רבים של שיירות אספקה להגיע לירושלים הנצורה. רוב המשאיות מוגנו ע"י לוחות פלדה כדי למנוע פגיעת כדורים בנהגים. שיירות רבות התארגנו ביער חולדה טרם עליתן לירושלים. אל השיירות האלה הצטרפו לוחמי הפלמ"ח שנקראו "מלווי השיירות".
ברוב המקרים, הייתה השיירה מגיעה ללא הפרעה עד לשער הגיא שם חיכו להם הפורעים שע"י הקמת מחסומי אבנים עצרו את השיירה וכך יכלו להמטיר אש על השיירה. מלווי השיירות היו משיבים אש ומחפים האחד על השני וכך במקרים מסוימים, אף הצליחו לפנות את מחסומי האבנים ולהמשיך לירושלים כאשר הם מותירים אחריהם את אותן משאיות שנפגעו ושאת שלדיהן אנחנו יכולים לראות,כאמור, בדרך העולה לירושלים.
כמזכרת, חברו יחדיו חיים גורי ושמואל פרשקו וכתבו את השיר "באב אל ואד".
עד כאן.
תודה ולהתראות במאמר הבא.
מוטי - "צמד הווי ובידור"
http://www.havayvebidur.com
מיד לאחר יום החלטת האו"ם בנובמבר 1947 על חלוקת ארץ ישראל למדינה יהודית, למדינה ערבית ולאזור לאומי בירושלים וסביבתה, החלו כוחות ערביים להתנכל ולתקוף כלי רכב שנעו בכבישי הארץ. הם ניתקו עורקי תחבורה ראשיים כדי למנוע אספקה. הרבה מאוד קורבנות נפלו במערבים שהציבו הערבים באותה תקופה. חלק מהישובים בארץ נותקו לחלוטין ממרכז הארץ והמצב היה חמור ביותר.
המצור הכבד ביותר היה על העיר ירושלים העברית. על כביש תל אביב ירושלים ישבו מספר כפרים ערביים גדולים, שדבר זה איפשר להם בקלות יחסית ליצור מחסומים על הכביש.
היו ניסיונות רבים של שיירות אספקה להגיע לירושלים הנצורה. רוב המשאיות מוגנו ע"י לוחות פלדה כדי למנוע פגיעת כדורים בנהגים. שיירות רבות התארגנו ביער חולדה טרם עליתן לירושלים. אל השיירות האלה הצטרפו לוחמי הפלמ"ח שנקראו "מלווי השיירות".
ברוב המקרים, הייתה השיירה מגיעה ללא הפרעה עד לשער הגיא שם חיכו להם הפורעים שע"י הקמת מחסומי אבנים עצרו את השיירה וכך יכלו להמטיר אש על השיירה. מלווי השיירות היו משיבים אש ומחפים האחד על השני וכך במקרים מסוימים, אף הצליחו לפנות את מחסומי האבנים ולהמשיך לירושלים כאשר הם מותירים אחריהם את אותן משאיות שנפגעו ושאת שלדיהן אנחנו יכולים לראות,כאמור, בדרך העולה לירושלים.
כמזכרת, חברו יחדיו חיים גורי ושמואל פרשקו וכתבו את השיר "באב אל ואד".
עד כאן.
תודה ולהתראות במאמר הבא.
מוטי - "צמד הווי ובידור"
http://www.havayvebidur.com
בוגר להקה צבאית. מתמחה ביחד עם צמד, במופעי שירה בציבור. במאי/שחקן/זמר.
